בתיאום.
100 ₪ למשתתף בסיור פתוח.
2000 – 1770 ₪ לסיור פרטי.
בעקבות ה7.10 אמני רחוב רבים החלו להביע את רגשותיהם ומצב הרוח ב"עם" על קירות הרחובות, בסיור נלך בין ציורי קיר גדולים ונראה את רחשי הלב שלהם ושלנו.
החבר'ה החיפאים האלה הכירו בתיכון ויצו בחיפה, כשעוד היו "נוער". בהתחלה היו מציירים פה ושם בעיר, העירייה לא ראתה זאת בעין יפה. עם הזמן הם התפרסמו יותר ויותר, בפסטיבל הקירות הם מוזמנים לצייר ברחוב הנמל במספר נקודות.
מאוחר יותר הם נהיים תאגיד בשם GHOSTOWN עיר הרוחות, מנסים לרמוז לנו על חיפה אולי?
הם מצליחים מאוד ולא רק בחיפה, עורכים קליפים ללהקות כמו U2 ופרל ג'אם. אך תמיד נשאר להם מקום חם בלב לעיר חיפה, ולכן בהרבה נקודות בעיר ניתן למצא ציורי קיר יפהפיים שלהם שנוגעים להיסטוריה ולעתיד האוטופי של העיר.
מעצבת גרפית חיפאית, לרגל פסטיבל הקירות ציירה את האישה היפה הזו שכמו עבודותיה הרבות מזכירה את פרידה קאלו.
העבודות של אלין עדינות ויפות, עוסקות בנשיות, נשים, בוטניקה פרחים וגוונים רכים פסטלים. בתמונה הזו היא כתבה לזכור את ה7.10.
ארז וזיו האחים לבית שמח – הרבה מהיצירות שלהם בחיפה צוירו יחד כמו היצירה הזו. השניים הגיעו לחיפה מכרמיאל, למדו במכללת ויצו והתאהבו בעיר. מאז רוב רחובות העיר חיפה מקושטים בציורים הכה מדהימים שלהם.
לכל אחד מהם מונח מקום של כבוד עם סגנון וסטייל משלו.
למזלנו החבר'ה האלה נישארו בעיר וכך הצליחו להרים את קולקטיב סירה שנמצא בסירקין 21, מטרתו להוות איזשהי חממה לאמנים צעירים בעיר ולהוציא לאור פרויקטים אומנותיים בעיר.
בציור מודעות חטופים שנקרעו מהקירות, כמה שהעולם עוין לישראל.
הציור הוא של מעין בכר שהיתה בין השאר היוזמת והמנהלת האמנותית של המיזם, קורא לבירות האירופאיות באשר הן להתעורר, כי היום זה אצלנו ומחר ה7.10 קורה אצלן.
מעין בכר, בעלת גלריה ברחוב הנמל, יזמה את המסדרון המרגש, בו 27 אמנים חיפאים ולא רק, ציירו את שעל ליבם כחודש וחצי לאחר פרוץ המלחמה.
בחרתי דווקא בציור שבו רואים פחית צבע של נירלט נשפכת והצורה בה היא נשפכת ואפילו ממשיכה לריצפת ההאנגר היא בצורת ארץ ישראל.
נירלט הוא המפעל של קיבוץ ניר עוז שכמובן ב7.10 נשרף יחד עם שאר הקיבוץ. נירלט מתמיד תמך באומנות מקומית ותרם צבעים לשם כך.
במסגרת קירות מדברים של היזמית מעין בכר, ציורים רבים בין השאר של אמנים שהם לאו דווקא אמני רחוב. הם פחות מוכרים.
בתמונה הזו ציור של ירין מנסור שהיא למעשה מהנדסת תוכנה שעובדת בסטרטאפ בקירבה למסדרון בו ציירה.
הציור שלה נגע לי ללב במיוחד, כי הוא מראה בצורה מאוד כואבת וברורה את כל החסר שנוצר לכל משפחות הנרצחים בבת אחת ב7.10.
גיא חיות צילם את עצמו ואת ההרגשה שלו ב7.10, את תחושת חוסר האונים הענק שהיה גם לאנשים שלא היו בעוטף והרגישו שיותר הם לא מוגנים בישראל.
הילד שהוא חובק הוא בנו שלו – אלכס. לילד ולאב שלום! הם חיפאים ולא קרה להם כלום, אבל הציור בהחלט מבטא את ההרגשה הכה חזקה שכל ישראלי הרגיש ב7.10 וגם היום.
פרטי המדריך:
תמיד אהבתי לטייל. סיורים קצרים וטיולים ארוכים, רחוק וקרוב, מה יותר כיף מלנשום אויר צח ולהביט לאופק? אחרי קריירה ראשונה מול מחשבים, בשנת 2015 הפכתי סוף סוף למורת דרך שאוהבת את הארץ ובעיקר את חיפה והגליל!
היום אני מזמינה אתכם לגלות את ארצנו ולפתוח את הלב מול המראות, האנשים, הפינות הנסתרות והטעמים החזקים. אני מאמינה שאין כמו חוויה שמשלבת את החושים שלנו כדי להתחבר למקום הזה.
הכי קל להגיע עם הרכבת ולרדת בתחנת מרכז השמונה. במידה ומגיעים עם רכב פרטי, אפשר להגיע לחניון רכבת מרכז השמונה ושם להחנות. או לחפש חניונים אחרים בסביבה בתשלום.
הרחובות פתוחים תמיד, את ציורי הקיר והגרפיטי ניתן לראות בכל יום בכל שעה, אך רצוי להגיע באור יום כדי לראות את היצירות בצורה מיטבית.
בסופי שבוע החניונים יותר פנויים כי יש פחות סטודנטים שמגיעים, אך בתי הקפה והמסעדות שברחוב מלאים יותר וכדאי להזמין מקום במידה ורציתם גם לנשנש משהו בקירבת מקום.
הסיור הקלאסי הוא כ-2 ק"מ ותמיד אפשר להאריך או לקצר.
מה שנוח בסיור הזה שבניגוד לרוב הסיורים בעיר הכרמל, הסיור הזה כולו בעיר התחתית ולכן מישורי לחלוטין.
בנוגע לנגישות יש לתאם עם המדריכה מראש ואז ניתן לתפור סיור נגיש.
ניתן לשלב את סיור הגרפיטי עם קולינריה בעיר התחתית וזה יצא אחלה יום כיף.
האיזור קשה לחניה, במידה והחלטתם להגיע עם רכב פרטי ולא עם רכבת/מטרונית או כרמלית, ניתן להחנות בכחול לבן לאורך רחובות דרך יפו והעצמאות או בחניוני הנמל כולל חניון הרכבת תחנת מרכז השמונה.
