בתיאום.
המושבות הגרמניות בעמק יזרעאל כמו אז יפהפיות, משומרות ומתוחזקות.
המסע ביניהן ובין המושבים של היום, מגלה סודות של פעם ומקומות חדשים של היום.
וולדהיים – "נווה יער", או בשמו כיום מושב שיתופי אלוני אבא, היא מושבה בה חיו טמפלרים שחזרו לחיק הכנסייה הפרוטסטנטית, כמו בכל קהילה ודת, ישנם ויכוחים ופיצולים, מה שקרה כאן.
המושבה יפהפייה, הכנסייה בדיוק סיימה שיפוץ ושימור של 8 חודשים ונסגרה שוב למבקרים היות ולא נותר תקציב לסיום השימור. עדיין ניתן להתרשם מבחוץ על דרך הבנייה האירופית, החלונות המקושטים עם פרופיל שכולו עשוי חישולי ברזל ללא ריתוכים, חיפוי אבן (שמקורה מהשומרון) וגגות רעפים שהובאו מצרפת. בכנסייה נהגו לחגוג חגים, ימים טובים וגם הלוויות.
הנה בתמונה זוג בחתונתו, מאחוריהם שושבינות ושושבינים לבושים יפה ליום זה. אך שימו לב שהם יחפים.
התמונה צולמה בחזית הכנסייה האוונגלית בוולדהיים והיא משקפת את הסגפנות שהיתה טבועה בגרמנים הטמפלרים שהגיעו לישראל יחד עם שגרת החיים שלהם כאן.
איפה אותם גרמנים היום? רובם הועברו ע"י השלטון הבריטי לאוסטרליה, אך חלקם ניסה את מזלו בגרמניה גם. בסיור אאריך בנושא.
בכל המושבות הגרמניות הטמפלריות מלבד אלוני אבא, אין כנסיות. בית העם שימש מקום כינוס, מקום בו נפגשים ודנים בעיניינים החשובים לקהילה ומקבלים החלטות קהילתיות.
הסיבה לכך שלא היו כנסיות נעוצה בהיווצרות הזרם הטמפלרי, טמפל פירושו באנגלית היכל, והרקע להיווצרות הזרם הטמפלרי הוא כי ההיכל נמצא בגוף האדם (לפי האמונה שלהם) אפשר להתפלל מכל מקום, בכל עת ואין צורך בתיווך של כנסייה ולכן גם אין צורך בתיווך של כומר ועל כן אין צורך גם באנשי דת.
בית איימן מוצע למכירה, אם יש לכם 7.5 מליון ₪ פנויים (נכון להיום) הוא שלכם.
לפני שתקנו תרצו לדעת שכשכוחות ההגנה במלחמת העצמאות, פרצו למושבה על מנת להשתלט על וולדהיים, כאשר נותרו בה עוד מספר משפחות טמפלריות בודדות.
נורו 2 יריות באוויר, הירי מאוחר יותר התברר היה בזוג איימן שהתגוררו בבית זה. לאחר תחקיר קצר התברר שהלוחמים חשבו שזו משפחת אייכמן וזה מה שהביא לירי.
חוות התבלינים של אבי ציטרשפילר היא אולי אחד המקומות החלוציים לגידול צמחי תבלין ומרפא.
אבי דור שני לחקלאי תבלינים, מסביר בחינניות אין קיץ על צמחי תבלין, נטורפתיה ועל איך זה להיות בן להורים פולניים ניצולי שואה.
ארוחת הבוקר בחוות התבלינים תחת סוכת הגפנים היא חוויה יוצאת דופן, סופר אותנטית וישראלית.
בחווה ניתן לרכוש כל תבלין שחשבתם עליו אי פעם, פולי קפה, תערובות מיוחדות לבישול ושתייה, כלי אפייה ובישול יפהפיים וזה פשוט מקום שכיף להיות בו בכל ימות השבוע.
בחורף ישנן גם סדנאות ליקוט.
פרטי המדריך:
תמיד אהבתי לטייל. סיורים קצרים וטיולים ארוכים, רחוק וקרוב, מה יותר כיף מלנשום אויר צח ולהביט לאופק? אחרי קריירה ראשונה מול מחשבים, בשנת 2015 הפכתי סוף סוף למורת דרך שאוהבת את הארץ ובעיקר את חיפה והגליל!
היום אני מזמינה אתכם לגלות את ארצנו ולפתוח את הלב מול המראות, האנשים, הפינות הנסתרות והטעמים החזקים. אני מאמינה שאין כמו חוויה שמשלבת את החושים שלנו כדי להתחבר למקום הזה.
מלבד היסטוריה טמפלרית עשירה, המושבות הגליליות מדהימות ביופיין וטובלות בירוק של העמק. ממליצה לבקר בשמורת הטבע אלוני אבא, מסלול מעגלי קצר של שעה וחצי,
להחנות כ 200 מטר לפני הכניסה לאלוני אבא, רשמו בוייז : "שמורת אלוני אבא" , בשמורה תמצאו אלוני תבור, אשחר, לבנה רפואית ובחודשים פברואר מרץ פריחת רקפות וכלניות גדולה.
יש הרבה מה לעשות בבית לחם הגלילית!
מקומות רבים פתוחים בשבת בבית לחם הגלילית. מבחינת אוכל אפשר לאכול בפונדק הג’חנון, פיצה שטיכמוס, חוות התבלינים הנהדרת.
מבחינת אטרקציות אפשר לבלות בקטיף עצמי לפי העונה בקטופותי, אפשר להנות מחץ וקשת בנווה הגר, אפשר להראות לילדים איך חולבים פרות בשביל החלב ואף להתנסות, לבקר בכפר הארנבונים ומלבד חיות חמודות יש גם ג’ימבורי ומתקני משחק.
הסיור הקלאסי הוא כ-2 ק"מ תמיד אפשר להאריך או לקצר.
הסיור ברובו מישורי, לגבי נגישות יש לברר מראש.
ניתן לשלב את הסיור עם אוכל כמו למשל בחוות התבלינים היפהפיה או במסעדה בסופו או בכמה מקומות לאורך הדרך.
תלוי איפה מתחילים, פרטים ימסרו לאחר ההרשמה.
בהחלט, אפשר גם להיפגש בצומת אלונים ומשם להגיע ביחד.
